קפריסין, יוון ומצרים מהדקות שיתוף פעולה: גז קפריסאי יונזל במצרים וייצא לאירופה

קפריסין, יוון ומצרים מקדמות בצעדי ענק את הקמתו של מסדרון אנרגיה אסטרטגי במזרח הים התיכון. בפגישה משולשת שנערכה לאחרונה, הסכימו שרי האנרגיה של שלוש המדינות להאיץ את התוכניות להובלת גז טבעי מהמאגרים הימיים של קפריסין למתקני הנזלה (LNG) במצרים, ומשם לייצוא לשוק האירופי הצמא לאנרגיה.

במרכז התוכנית עומד הרעיון לנצל את התשתיות הקיימות במצרים, שלה שני מתקני הנזלה גדולים, כדי להפוך את הגז הקפריסאי לנוזלי. בצורתו הנוזלית, ניתן לשנע את הגז בקלות באמצעות אוניות לכל יעד בעולם. שיתוף הפעולה הזה מציע פתרון מעשי ומהיר יחסית למימוש הפוטנציאל הכלכלי של מאגרי הגז של קפריסין, ובראשם מאגר 'אפרודיטה'. הקמת צינור תת ימי שיחבר את המאגרים הקפריסאיים למצרים נחשבת לפרויקט ריאלי יותר ופחות מורכב מאשר פרויקטים אחרים, כמו צינור 'איסטמד' שתוכנן להגיע ישירות לאירופה.

עבור הקהל הישראלי, התפתחות זו מוכרת היטב ומקבילה לאסטרטגיה של ישראל עצמה. גם ישראל מייצאת גז טבעי למצרים דרך צינורות, שם חלקו מונזל ונשלח לאירופה. שיתוף הפעולה הקפריסאי-מצרי מחזק את המגמה האזורית של הפיכת מזרח הים התיכון לספק אנרגיה חיוני עבור אירופה, במיוחד על רקע ניסיונותיה של היבשת להפחית את תלותה בגז הרוסי. מהלך זה ממצב את קפריסין, לצד ישראל ומצרים, כשחקנית מפתח במפת האנרגיה האזורית.

מבחינה כלכלית, הפרויקט צפוי להכניס לקפריסין מיליארדי אירו בשנים הבאות, לחזק את יציבותה הכלכלית ולתרום לצמיחה ארוכת טווח. בנוסף, שיתוף הפעולה המשולש עם יוון ומצרים מחזק את מעמדה הגיאופוליטי של קפריסין ויוצר ציר יציבות אזורי. השרים הדגישו את מחויבותם להסיר חסמים בירוקרטיים ולקדם את הפרויקט במהירות האפשרית, מתוך הבנה שמדובר באינטרס אסטרטגי משותף לכל הצדדים המעורבים.

מקור: המקור