ראש ממשלת יוון באו"ם: "טורקיה ולוב התעלמו מקיומם של איים" – ההשלכות הישירות על קפריסין

בנאום תקיף בפני מועצת הביטחון של האו"ם, מתח ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, ביקורת חריפה על ההסכם לקביעת הגבול הימי שנחתם בין טורקיה לממשלה היושבת בטריפולי שבלוב. מיצוטאקיס הצהיר כי ההסכם נעשה "כאילו האיים היווניים אינם קיימים", תוך הפרה בוטה של החוק הבינלאומי וזכויותיה הריבוניות של יוון. דבריו של מיצוטאקיס מהדהדים באופן ישיר את המאבק שמנהלת קפריסין עצמה להגנה על זכויותיה הכלכליות בים.

עבור תושבי קפריסין, כולל הקהילה הישראלית, הנאום הזה אינו עוסק רק בסכסוך יווני-טורקי מרוחק, אלא נוגע ישירות לעתידה הכלכלי והביטחוני של קפריסין. ההסכם הטורקי-לובי, שנחתם ב-2019, משרטט גבול ימי בין שתי המדינות בלב הים התיכון. הבעיה היא שהקו הזה מתעלם לחלוטין מהאיים היווניים הגדולים, כמו כרתים ורודוס, וגוזל מהם את הזכות לאזור כלכלי בלעדי (EEZ), זכות המעוגנת באמנת האו"ם לחוק הים.

ההיגיון שעומד בבסיס ההסכם הוא אותו היגיון שטורקיה מפעילה נגד קפריסין. אנקרה טוענת באופן עקבי שלאיים אין זכות מלאה לאזור כלכלי בלעדי, בניגוד לעמדתן של קפריסין, יוון, ישראל ורוב מדינות העולם. על ידי התעלמות מהאי כרתים, טורקיה מנסה ליצור תקדים משפטי שיחליש את מעמדה של קפריסין ויערער את זכותה הבלעדית לקדוח ולפתח את מאגרי הגז הטבעי שהתגלו בשטחה הימי, כולל שדה 'אפרודיטה' המפורסם.

מיצוטאקיס הדגיש בנאומו את מחויבותה של יוון לחוק הבינלאומי ולחופש השיט, עמדה הזהה לחלוטין לזו של ממשלת קפריסין. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין קפריסין, יוון וישראל נבנה במידה רבה על בסיס ההגנה המשותפת על זכויות אלה במזרח הים התיכון. לכן, המאבק הדיפלומטי שמובילה יוון באו"ם נגד ההסכם הטורקי-לובי הוא גם מאבקה של קפריסין, והצלחתו חיונית להבטחת היציבות והשגשוג הכלכלי של האזור כולו.

מקור: המקור