האם ניתן להעמיד לדין נשיא לשעבר בקפריסין? הסערה סביב אנסטסיאדיס חושפת פרצה בחוק

פרשת השחיתות המכונה "מדינת המאפיה" מעלה שאלה משפטית וחוקתית דרמטית שקפריסין טרם התמודדה עמה: האם נשיא לשעבר חסין מפני העמדה לדין פלילי על מעשים שביצע במהלך כהונתו? שאלה זו, שהייתה תיאורטית עד לאחרונה, הפכה למרכזו של ויכוח ציבורי סוער בעקבות הדוח של הרשות למלחמה בשחיתות.

הדוח, שחקר טענות שהועלו בספרו של העיתונאי מקריוס דרוסיוטיס, הגיע למסקנה כי יש מקום לחקור חשדות פליליים נגד בכירים בממשלו של הנשיא הקודם, ניקוס אנסטסיאדיס, ואף רמז לאחריות אישית אפשרית של אנסטסיאדיס עצמו. ממצאים אלה העבירו את הדיון מהמישור הפוליטי למישור המשפטי, וכעת מתברר כי החוקה והחוקים הקפריסאיים אינם מספקים תשובה ברורה לשאלת החסינות.

בכירי עורכי הדין במדינה חלוקים בדעותיהם, והם מציגים פרשנויות סותרות. צד אחד טוען כי החסינות הנשיאותית נועדה להגן על נשיא מכהן בלבד, כדי לאפשר לו למלא את תפקידו ללא הפרעה מתביעות קנטרניות. לפי גישה זו, מרגע שאדם מסיים את כהונתו, הוא הופך לאזרח מן השורה וניתן לחקור אותו ולהעמידו לדין על כל עבירה שביצע, בין אם לפני, במהלך או אחרי כהונתו.

מנגד, משפטנים אחרים סבורים שהמצב מורכב יותר. הם טוענים כי ייתכן שמעשים מסוימים שבוצעו במסגרת התפקיד הרשמי של הנשיא מוגנים גם לאחר סיום הכהונה. אחרים מצביעים על כך שהדרך היחידה להעמיד נשיא לדין היא באמצעות הליך הדחה (impeachment) בפרלמנט, הליך שכבר אינו אפשרי לאחר שהנשיא עזב את תפקידו. היעדר תקדים משפטי בנושא בקפריסין הופך את המצב לנפיץ במיוחד.

ההחלטה אם לפתוח בחקירה פלילית נגד אנסטסיאדיס, ואם כן באילו אישומים, נתונה בידיו של היועץ המשפטי לממשלה, יורגוס סאווידס. הדבר מוסיף מורכבות, שכן סאווידס עצמו מתמודד עם קריאות להתפטר מתפקידו בשל קרבתו הנתפסת לממשל אנסטסיאדיס. כך או כך, התשובה שתינתן לשאלת החסינות תקבע תקדים היסטורי ותשפיע עמוקות על מערכת האיזונים והבלמים ועל עקרון שלטון החוק בקפריסין לשנים רבות קדימה.

מקור: המקור